אני עובדת בחברה שלי במשך חמש עשרה שנה. מאחר ויש לי ילדים קטנים לא רציתי להחליף מקום עבודה משום שבעלי איש צבא ולרוב אני צריכה להיות עם הילדים לא רציתי לקחת סיכונים של הרפתקאות חדשות של ההכנה המרכזית שלי אבל פרויקטים לשעות אחר הצהריים היו פתרון נהדר בעיניי לתחושה של מיצוי עצמי והתקדמות. מאחר ואני צריכה להעסיק את הילדים שלי לאחר הלימודים שלהם ואני לא רוצה שישבו כל היום מול המחשב, הטאבלט והטלוויזיה, החלטתי לרשום אותם לכל חוג אפשרי במתנס השכונתי. אחרי שהייתי ממתינה להם שעות במתנס שמתי לב שהוא מנוהל ממש לא טוב בכל הקשור להפקת כנסים שמתנהלים בו והחלטתי להציע את שירותיי

אמנם לא עסקתי בהפקת כנסים הרבה שנים אבל זה כמו רכיבה על אופניים – ברגע שאתחיל זה יזרום מעצמו – לפחות כך קיוויתי. ניגשתי למנכל המתנס וביקשתי לשוחח איתו בנוגע לתחום של הפקת כנסים במתנס. הוא שאל מה יש לי להציע ואמרתי לו שאני רוצה להפיק את הכנסים במתנס. בלאו הכי הילדים שלי כל הזמן נמצאים שם אז אוכל להעסיק את עצמי בזמן שאני מחכה להם בחוגים. הוא אמר שההצעה מאוד מעניינת והוא צריך לבדוק את הנושא עם שאר חברי ההנהלה ושיחזיר לי תשובה. הוספתי עוד לפני שהסתיימה הפגישה שלנו שתחום הפקת כנסים הוא תחום חשוב מאוד לשיווק המתנס והבאת עוד לקוחות ועוד אנשים להירשם לחוגים והצגות שמתקיימים בו ושייקח את הנושא הזה בחשבון. אחרי שלושה ימים צלצל אליי מנכל המתנס ושאל מתי אני רוצה להתחיל לעבוד

קפצתי מרוב התרגשות ואמרתי לו שמבחינתי אני מוכנה להתחיל מיום ראשון. סיכמנו שאתחיל בהפקת כנסים קטנים יחסית על מנת לראות איך אני משתלבת ושלאט לאט אקבל פרויקטים יותר ויותר גדולים. העבודה של הקפת כנסים צריכה להיות בנויה בשלבים ולא בבת אחת להפיק כנסים גדולים מדיי משום שהסיכון הוא שהם יהיו כישלון חרוץ בשל חוסר ניסיון ואז יהיה מאוד קשה לתת הזדמנות לפעם נוספת כי רושם ראשוני הוא מאוד חשוב במקרים כאלה ולכן עדיף להתחיל באירועים קטנים